שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' אליהו

פסק דין

מבוא

בפניי תביעת שיבוב בסכום של 6,356 ₪, שהוגשה בהליך של סדר דין מהיר בגין נזקים שנגרמו בתאונת דרכים לרכב שהיה מבוטח על ידי התובעת (להלן- "הרכב המבוטח").

בעקבות התאונה נגרמו לרכב המבוטח נזקים שהוערכו בחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה בסכום של 8,409 ₪, מתוכם 5,145 ₪ בגין נזקים ישירים, ירידת ערך בסך של 2,801 ₪ ושכר טרחת שמאי בסכום של 463 ₪.

הסכום שנתבע בכתב התביעה הינו הסכום שאותו שילמה התובעת למבוטחת, לאחר שניכתה את סכום ההשתתפות העצמית לנזק, השתתפות עצמית לירידת ערך וכן דמי כינון פוליסה, בסכום של 2,053 ₪.

המחלוקת בין הצדדים נסובה לגבי שאלת החבות ושאלת הנזק כאחד.

אקדים ואציין שלאחר עיון בטענות הצדדים ובראיותיהם מצאתי שהתביעה הוכחה כנדרש ולפיכך יש לקבלה.

גרסת התובעת

בכתב התביעה טענה התובעת שביום 21 ביוני 2009, עת נסע הרכב המבוטח בסמוך למפרץ תחנת אוטובוס, לפני צומת בילו לכיוון דרום, יצא לפתע רכב הנתבע ממקום חנייתו , התפרץ לנתיב נסיעתו של הרכב המבוטח ופגע בו.

לשיטת התובעת, מוטלת האחריות לתאונה במלואה על הנתבע, ועל כן שומה עליו לפצותה במלוא נזקיה.

במהלך הדיון שהתקיים בפניי הגישה התובעת את טופס הודעת נהגת הרכב המבוטח מיום 22 ביוני 2009. נהגת הרכב המבוטח תיארה בהודעתה כי התאונה אירעה בעת שנסעה לצומת בילו לתחנת הורדת נוסעים למפרץ להורדת נוסעים, ואותתה לעצירה. לפני הרכב המבוטח עמד במפרץ החנייה רכב הנתבע . הנהגת פירטה: "כאשר עמדתי לעבור אותו ולעצור הוא התחיל בנסיעה בפתאומיות ללא איתות ונכנס ברכבי בצד ימין בדלת האחורית בעוצמה".

במהלך הדיון שהתקיים בפניי העידה נהגת הרכב המבוטח, תיארה את נסיבות האירוע. על פי תיאורה, אירעה התאונה בשעה שרכב הנתבע החל בנסיעה פתאומית. "אני עמדתי לידו, התחלתי לעבור אותו והוא נכנס בי בפתאומיות והוא לא אותת" (עמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 22 ביוני 2011).

מטעם התובעת העידה גם גב' אהובה אליישיב. על פי עדותה, בעת התאונה ישבה ליד בתה, נהגת הרכב המבוטח, אשר נסעה תוך כדי איתות במטרה להוריד נוסעת במפרץ החנייה. לפתע נשמע רעש חזק מאחור. בחקירה הנגדית השיבה כי עובר לתאונה עמד רכבו של הנתבע מימין לרכב המבוטח.

מטעם התובעת העידה גם גב' עדינה פאר, שנסעה ברכב המבוטח בעת התאונה, והעידה על נסיבות דומות.

בסיכומיו, טען ב"כ התובעת כי הפגיעה שנגרמה לרכב המבוטח בחלקו הימני אחורי בדלת האחורית, מחזקת את גרסת התובעת לפיה יצא הנתבע ממפרץ החנייה בפתאומיות ומבלי לאותת.

גרסת הנתבע

הנתבע הכחיש את חבותו לקרות התאונה וטען שהאחריות רובצת לפתחה של התובעת. על פי עדותו אירעה התאונה בשעה שעצר בתחנה על מנת להעלות שני טרמפיסטים. הרכב המבוטח חנה או עצר מאחורי רכבו, לאחר מכן עקף הרכב המבוטח את רכבו מצד שמאל, במטרה לחנות לפניו. בעשותה כן, גרמה הנהגת לשפשוף בפגוש רכב הנתבע.

במהלך הדיון שהתקיים בפניי, תיאר הנתבע את נסיבות התאונה בזו הלשון: "הטרמפידה נמצאת בנתיב ההשתלבות...אני עמדתי בטרמפידה ושתי דלתות פתוחות להעלאת נוסעים. הגיעה נהגת התובעת ועמדה מאחורי. לאחר מכן עקפה אותי ועמדה לפניי בצד ימין. הפגיעה הייתה כאשר היא פנתה ימינה בסוף העקיפה כדי להיכנס למקום שלפניי וזו גם סיבת השפשוף. הרכב שלי נפגע בפינה הקדמית שמאלית" (עמ' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 22 ביוני 2011).

הנתבע הדגיש בעדותו כי בעת התאונה היו שתי דלתות רכבו פתוחות, והרכב עמד בהילוך של חנייה, כשידית הבלם מורמת. הנתבע ציין שבצומת אין מפרץ לצד הנתיב הימני, וכי נתיב הפנייה וההשתלבות הינו למעשה המפרץ. במצב דברים זה, הסביר הנתבע כי הרכב המבוטח היה חייב לעקפו.

דיון והכרעה